כמעט בכל פגישה ראשונה עם הורה שעומד להתגרש, אחת השאלות הראשונות נוגעת לילדים, והיא מנוסחת בדרך כלל במילים "מי יקבל את המשמורת", משום שזה המונח שרובנו גדלנו עליו ושמענו מחברים שעברו גירושין לפנינו. זו תקופה טלטלה לכל המשפחה, ודווקא בה חשוב להבין את התמונה המשפטית כפי שהיא היום, ולא כפי שהייתה לפני עשרים שנה. במאמר הזה אסביר מה קורה עם הילדים כשההורים נפרדים, איך נקבע היכן הם יגורו ועם מי יהיו בכל יום, ומה קרה למונח "משמורת" שהיה פעם במרכז כל הליך גירושין.
בקצרה: בתי המשפט לענייני משפחה ותקנות סדרי הדין כבר אינם מדברים על "משמורת" ועל "הורה משמורן", אלא על אחריות הורית, שנשארת ברוב המקרים משותפת לשני ההורים, ועל זמני שהות, שהם חלוקת הזמן בפועל של הילדים בין שני הבתים. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בעמ"ש 13008-02-21 משנת 2021 שיש לחדול מהשימוש במונח משמורת, ובית המשפט העליון פירט בבע"מ 919/15 משנת 2017 את השיקולים שלפיהם נבחנת חלוקה שוויונית של זמני השהות.
מה קורה עם הילדים כשההורים מתגרשים?
שני ההורים נשארים האפוטרופסים של הילדים גם אחרי הגירושין, ומה שמשתנה בפועל הוא בעיקר האופן שבו הילדים מחלקים את זמנם בין שני בתים. "אפוטרופוס טבעי" הוא המונח שבו משתמש חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, והוא מתאר את מי שאחראי לדאוג לצורכי הילד, לחינוכו, לבריאותו ולמקום מגוריו, ולפי סעיף 14 לחוק שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. סעיף 18 לחוק מוסיף ששני ההורים חייבים לפעול בהסכמה בכל עניין שנתון לאפוטרופסות שלהם, והחובה הזו אינה פוקעת עם הפרידה. בית המשפט העליון קבע כבר בע"א 2266/93 משנת 1995 שגירושי ההורים משאירים את האפוטרופסות על כנה, ושחינוך הילד ולימודיו הם עניין של שני ההורים גם כאשר הילד גר רוב הזמן אצל אחד מהם. בבג"ץ 8533/13 משנת 2014 חזר בית המשפט העליון על העיקרון הזה והבהיר שבהחלטות עקרוניות על אורח חייו של הילד ההורים צריכים להגיע להסכמה, וכאשר הם אינם מצליחים, כל אחד מהם רשאי לפנות לבית המשפט שיכריע.
מה קרה למונח "משמורת" והאם הוא עדיין קיים?
המונח "משמורת" יצא מהשימוש בבתי המשפט לענייני משפחה, ובמקומו מדברים היום על אחריות הורית ועל זמני שהות. המילה "משמורת" כלל אינה מופיעה בפרק של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שעוסק ביחסים בין הורים לילדיהם, ובתקנות בית המשפט לענייני משפחה משנת 2020 היא הושמטה מהסעיף שמפרט את סוגי התביעות בענייני ילדים, שבו היא הופיעה בתקנות הקודמות, ובמקומה נכתב "זמני שהות". בעמ"ש 13008-02-21 משנת 2021 קבע הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב שהגיעה העת שהשיח המשפטי יתמקד באחריות של ההורים ובחלוקת זמני השהות, משום שהתווית "משמורן" מלבה מאבקים מיותרים בין הורים ואינה ממלאת תפקיד ממשי בדין. לפי אותו פסק דין, כאשר האחריות ההורית משותפת, כל הורה "מחזיק" בילד בזמן שהילד נמצא אצלו, גם כאשר זמני השהות אינם שווים. בתלה"מ 12286-05-24 מדצמבר 2025 העיר בית המשפט לענייני משפחה לשני הצדדים שהמונח משמורת אינו קיים עוד, וקבע שברירת המחדל היא ששני ההורים אחראים לילדיהם באופן שוויוני. יש לדייק בנקודה אחת: לשון החוק עצמו לא שונתה, והוא עדיין משתמש במילה "החזקה" וכולל את מה שמכונה "חזקת הגיל הרך", ולכן השינוי שהתרחש הוא שינוי בתקנות ובפסיקה, שמשקף את האופן שבו בתי המשפט מכריעים בפועל.
מה זו אחריות הורית משותפת ומה המשמעות שלה ביום־יום?
אחריות הורית משותפת פירושה ששני ההורים מקבלים יחד את ההחלטות המהותיות בחיי הילד, גם כאשר הילד מבלה אצל אחד מהם יותר זמן מאשר אצל השני. בפסיקה מבחינים בין החלטות עקרוניות, כמו בחירת בית ספר או זרם חינוך, טיפול רפואי או פסיכולוגי ומעבר דירה שמשנה את מקום מגוריו של הילד, לבין החלטות של שגרה יומיומית, כמו מה יאכל לארוחת ערב או מתי ילך לישון, שאותן מקבל ההורה שהילד נמצא אצלו באותו זמן. ההבחנה הזו חשובה משום שהיא מבהירה שהורה שהילדים אצלו פחות ימים בשבוע אינו "הורה מבקר", אלא שותף מלא בכל מה שנוגע לעתידם. שלילה או הגבלה של האחריות ההורית של אחד ההורים נעשית רק בצו של בית משפט ובמקרים חריגים, ולכן ברוב המשפחות שני ההורים ממשיכים לשאת בה יחד גם אחרי הגירושין.
איך נקבע איפה הילדים יגורו ומתי יהיו עם כל הורה?
זמני השהות נקבעים לפי טובת הילד, קודם כול בהסכמה בין ההורים, ורק כאשר אין הסכמה, בהחלטה של בית המשפט. הורים רשאים לסכם ביניהם את חלוקת הזמן בהסכם גירושין או בהסכם הורות, אבל הסכם כזה טעון אישור של בית המשפט, שבודק שהוא אכן משרת את הילדים. מי שרוצה לפתוח הליך משפטי בענייני משפחה צריך להגיש תחילה "בקשה ליישוב סכסוך", ובעקבותיה ההורים מוזמנים לפגישות מידע ותיאום ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, שבהן אנשי מקצוע מסייעים להם לבחון הסדר מוסכם, כולל בעניין הילדים וזמני השהות. כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה, בית המשפט נעזר בדרך כלל בתסקיר של עובד סוציאלי לסדרי דין, כלומר בדוח מקצועי שבוחן את המשפחה, את הקשר של כל הורה עם הילדים ואת יכולתו לדאוג להם, ונוטה לאמץ את המלצותיו אלא אם יש טעם כבד משקל לסטות מהן. גם קולם של הילדים נשמע בהליך: לפי תקנות בית המשפט לענייני משפחה, ילד מגיל שש ומעלה מקבל הזדמנות להביע את רגשותיו ורצונותיו בפני השופט או בפני עובד יחידת הסיוע, ללא נוכחות ההורים. מניסיוני, ככל שהילד גדל, ובוודאי מגיל תשע ומעלה, דבריו מקבלים משקל ממשי בהחלטה, אבל גם אז ההכרעה מתקבלת לפי טובתו.
מתי בית המשפט קובע זמני שהות שווים?
בית המשפט קובע זמני שהות שווים, שבהם הילדים מחלקים את זמנם באופן שוויוני בין שני הבתים, כאשר הוא משתכנע שחלוקה כזו משרתת את הילדים, ובבע"מ 919/15 פירט בית המשפט העליון את הנסיבות שבהן היא מתאימה. בין השיקולים שנמנו בפסק הדין:
- מסוגלות הורית טובה ודומה של שני ההורים, כלומר יכולת של כל אחד מהם לדאוג לצורכי הילדים.
- שיתוף פעולה ותקשורת סבירה בין ההורים, גם אם התקשורת ביניהם אינה אידיאלית.
- מעורבות של שני ההורים בחיי הילדים וקשר טוב של הילדים עם כל אחד מהם.
- מגורים בסמיכות, שמאפשרים לילדים להמשיך באותה מסגרת חינוכית ובאותה שגרה.
- רצון הילדים, ותחושתם ששני הבתים הם בתים מרכזיים בחייהם.
בית המשפט בוחן גם אם הבקשה לחלוקה שוויונית נובעת מרצון כן לגדל את הילדים, ולא משיקולים אחרים. חשוב להבין שזמני שהות שאינם שווים אינם פוגעים באחריות ההורית, משום שההורה שהילדים אצלו פחות זמן נשאר אפוטרופוס מלא ושותף בכל ההחלטות המהותיות.
שאלות נפוצות
האם ילדים מתחת לגיל שש נשארים תמיד אצל האם?
לא. חזקת הגיל הרך, שלפיה ילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת, עדיין קבועה בסעיף 25 לחוק, אבל בתי המשפט מדגישים שהיא ניתנת לסתירה ושאינה מונעת זמני שהות נרחבים עם האב, כולל לינה.
האם הילד יכול להחליט בעצמו אצל מי לגור?
לא. ילד מגיל שש זכאי שקולו יישמע, וככל שהוא גדל, ובוודאי מגיל תשע ומעלה, דבריו מקבלים משקל ממשי, אבל ההכרעה מתקבלת לפי טובתו, ורצונו הוא אחד השיקולים בלבד.
האם ההורה שהילדים גרים אצלו רוב הזמן יכול לבחור לבד את בית הספר?
לא. בחירת מסגרת חינוכית היא החלטה עקרונית ששני ההורים מקבלים יחד, כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 2266/93, וכאשר אין הסכמה, ההכרעה נתונה לבית המשפט.
האם אפשר לשנות זמני שהות אחרי שנקבעו?
כן. הסדרים שנוגעים לילדים אינם סופיים, ובית המשפט יכול לשנות אותם כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות או כאשר טובת הילד מחייבת זאת.
האם חלוקת זמני השהות משפיעה על דמי המזונות?
כן. לפי בע"מ 919/15, החלוקה בפועל של זמני השהות היא אחד הנתונים שעל פיהם מחולק בין ההורים הנטל של מזונות ילדים בגילאי שש עד חמש עשרה, לצד היכולת הכלכלית של כל אחד מהם.
איך כל זה מתחבר לשאלה שאיתה מגיעים
השאלה "מי יקבל את המשמורת" נשמעת עדיין בכל פגישה, אבל התשובה המשפטית אליה השתנתה, משום שברוב המשפחות שני ההורים ממשיכים להיות אחראים לילדים יחד, והשאלה שנותרה פתוחה היא איך לחלק את הזמן של הילדים בין שני הבתים באופן שמתאים לגילם, לשגרה שלהם ולקשר שלהם עם כל אחד מההורים. התשובה לשאלה הזו תלויה בנסיבות של כל משפחה, ובמיוחד ביכולת של ההורים לשתף פעולה לטובת הילדים גם אחרי שהקשר הזוגי ביניהם הסתיים.
אם אתם בתחילת הליך פרידה ורוצים לבחון איזה הסדר הורות מתאים למשפחה שלכם, אפשר לקבוע פגישת ייעוץ במשרד.
