בעמוד הזה ריכזתי שאלות שאני נשאלת לעיתים קרובות בפגישות ראשונות עם מי שעומדים בפני פרידה או נמצאים כבר בתוכה, ועדכנתי את התשובות לפי הדין והפסיקה כפי שהם בסתיו 2026, משום שבשנים האחרונות השתנו כמה כללים מרכזיים בדיני המשפחה, מחלוקת מזונות הילדים בין ההורים ועד הסמכות של בית הדין הרבני. כל תשובה מסבירה את הכלל המשפטי ואת האופן שבו בתי המשפט מיישמים אותו כיום, אבל מכיוון שלכל משפחה נסיבות משלה, היא אינה מחליפה בחינה של המקרה שלכם.
ילדים, זמני שהות ואחריות הורית
הילדים שלנו, בני 15 ו־17, רוצים לעבור לגור אצלי, אף שבהסכם הגירושין נקבע שהם יגורו אצל אמם. האם זה אפשרי?
כן. הסדרים שנוגעים לילדים אינם סופיים גם כאשר הם נקבעו בהסכם גירושין שאושר, ובית המשפט יכול לשנות אותם כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות מאז שנקבעו, וכאשר טובת הילדים מחייבת זאת. כיום בתי המשפט כבר אינם מדברים על "העברת משמורת", משום ששני ההורים ממשיכים לשאת באחריות ההורית על הילדים, ומה שמשתנה במקרה כזה הוא חלוקת זמני השהות, כלומר השאלה אצל מי הילדים יגורו רוב הזמן. בגילאים של 15 ו־17 רצונם של הילדים מקבל משקל משמעותי מאוד, בתנאי שהוא רצון יציב ואותנטי, ולא תגובה למשבר חולף או תוצאה של לחץ מצד אחד ההורים. כאשר ההורים מסכימים על השינוי, אפשר להגיש את הסכמתם לאישור, וכאשר אין הסכמה, בית המשפט מזמין בדרך כלל תסקיר של עובד סוציאלי לסדרי דין ונוטה לאמץ את המלצותיו. למעבר הילדים יש גם השלכה על המזונות, משום שבתי המשפט מכירים במעבר הילדים להורה השני כשינוי נסיבות מהותי שמצדיק לבחון מחדש את חיוב המזונות, עד כדי ביטולו או העברתו להורה שני.
האם כדאי לבקש זמני שהות שווים, ואיך הם משפיעים על מזונות הילדים?
זמני שהות שווים מתאימים כאשר הם משרתים את הילדים, ובבע"מ 919/15 משנת 2017 פירט בית המשפט העליון את הנסיבות שבהן חלוקה כזו נכונה: מסוגלות הורית טובה ודומה של שני ההורים, שיתוף פעולה סביר ביניהם גם אם התקשורת אינה אידיאלית, מעורבות של שניהם בחיי הילדים, מגורים קרובים ותחושה של הילדים ששני הבתים הם בתים מרכזיים בחייהם. באותו פסק דין נקבע גם שבית המשפט בוחן אם הבקשה נובעת מרצון כן לגדל את הילדים, ולא מניסיון להפחית את המזונות, ולכן השאלה אם כדאי לבקש חלוקה שווה צריכה להיבחן קודם כול מנקודת המבט של הילדים. בעניין המזונות, בע"מ 919/15 קבע שבגילאי שש עד חמש עשרה שני ההורים חייבים במזונות באופן שווה, והנטל מתחלק ביניהם לפי היכולת הכלכלית של כל אחד מהם ולפי חלוקת זמני השהות בפועל. כאשר הזמן מחולק שווה וההכנסות דומות, ייתכן שלא יעבור תשלום מזונות מהורה אחד לשני כלל, כך שכל הורה מממן את הוצאות הילדים בזמן שהם אצלו, וההוצאות שאינן תלויות במקום השהות, כמו ביגוד וציוד לבית הספר, מתחלקות ביניהם, לעיתים באמצעות "הורה מרכז" שמנהל אותן. עד גיל שש הדין שונה, משום שאב יהודי חב לבדו בצרכים ההכרחיים של הילד, אבל גם בגיל הזה בתי המשפט מתחשבים בהוצאות שהוא מוציא בפועל בזמן שהילד אצלו.
מזונות ילדים
ההורה השני נישא מחדש. האם אני עדיין חייב לשלם מזונות לילדים?
כן. החובה לשלם מזונות לילדים היא חובה כלפי הילדים עצמם, ולכן היא אינה מושפעת מהקשר הזוגי החדש של ההורה השני, ובן הזוג החדש אינו חייב במזונותיהם של ילדים שאינם שלו. עם זאת, פסק דין למזונות אינו סופי, וכאשר חל שינוי מהותי בנסיבות, למשל ירידה משמעותית ומתמשכת בהכנסה או שינוי בחלוקת זמני השהות, אפשר לבקש מבית המשפט לבחון אותו מחדש. גם הולדת ילד נוסף אצל ההורה המשלם עשויה להצדיק בדיקה כזו, אבל היא אינה מביאה להפחתה אוטומטית, משום שבית המשפט בוחן את יכולתו של ההורה לפרנס את כל ילדיו ורשאי להתחשב גם בהכנסות בן הזוג החדש שלו.
ההורה שמשלם מזונות עלול להיות מפוטר. האם בית המשפט יפחית את המזונות?
לא באופן אוטומטי. פיטורים עשויים להיחשב שינוי נסיבות, אבל בית המשפט בוחן את כושר ההשתכרות של ההורה, כלומר את מה שהוא מסוגל להרוויח בהתאם למקצועו ולניסיונו, ולא רק את הכנסתו בפועל. בתקופה שבה ההורה מקבל דמי אבטלה או שיש בידו פיצויי פיטורים או רכוש, אפשר לשלם את המזונות גם מהם, ומי שמבקש להפחית מזונות נדרש לפעול בתום לב ולהציג תמונה מלאה של מצבו הכלכלי. רק כאשר האבטלה נמשכת זמן רב למרות מאמצים אמיתיים למצוא עבודה, בית המשפט עשוי לשקול הפחתה, וגם אז הוא אינו מבטל את המזונות, משום שהחובה לספק את הצרכים הבסיסיים של הילדים נשארת גם במצב כלכלי קשה.
ההורה השני הפסיק לשלם מזונות שנפסקו בפסק דין. מה אפשר לעשות?
יש שתי דרכים עיקריות, פנייה למוסד לביטוח לאומי ופתיחת תיק בהוצאה לפועל, והבחירה ביניהן תלויה בסכום שנפסק ובמצב הכלכלי של ההורה שהילדים אצלו. לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), הביטוח הלאומי משלם את המזונות במקום ההורה החייב וגובה אותם ממנו בעצמו, אבל הוא משלם את הנמוך מבין הסכום שנפסק לבין הסכום שנקבע בתקנות, התשלום מופחת כאשר להורה המקבל יש הכנסה, והוא משולם למפרע עד שנה אחת לפני הגשת הבקשה, ולכן כדאי להגיש אותה בלי להמתין. ההוצאה לפועל מתאימה במיוחד כאשר הסכום שנפסק גבוה מהתקרה של הביטוח הלאומי או כאשר מבחן ההכנסה אינו מתקיים, ולפי חוק ההוצאה לפועל עומדים לרשותה בחובות מזונות אמצעים חריפים מהרגיל, בהם עיקול משכורת מתחדש וצו מאסר של עד 21 ימים שניתן להוציא גם בלי חקירת יכולת.
אז מה עושים כשרוצים להתגרש
אני רוצה להתגרש. היכן כדאי לפתוח בהליכים, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם, והבחירה תלויה במכלול נסיבות המקרה, אבל הדרך שבה נקבעת הערכאה השתנתה. מאז החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה משנת 2014, מי שרוצה לפתוח הליך מגיש תחילה "בקשה ליישוב סכסוך", ובעקבותיה מתחילה תקופה של עיכוב הליכים, שבמהלכה שני בני הזוג נפגשים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט ואינם רשאים להגיש תביעות. מי שהגיש את הבקשה ראשון רשאי לבחור במשך 15 ימים מתום התקופה הזו באיזו ערכאה להגיש את תביעותיו. לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בגירושין עצמם בין יהודים, וגם בנושאים שנכרכו באופן כן ותקין בתביעת הגירושין, ומנובמבר 2025, מכוח הוראת שעה לשנתיים שנקבעה בתיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, ניתן לכרוך שם גם את מזונות הילדים על כל היבטיהם. קיימים הבדלים מהותיים בין הערכאות, משום שבית הדין הרבני פוסק לפי הדין הדתי אלא אם חל חוק אזרחי מפורש, כמו חוק יחסי ממון, והוא מוסמך לתת סעדים שאין בבית המשפט, כמו "מדור ספציפי", שהוא זכות של האישה להמשיך לגור בדירת המגורים כל עוד הנישואין קיימים ועשויה למנוע את מכירת הדירה. לכן כדאי לקבל ייעוץ לפני שמגישים את הבקשה הראשונה, משום שבשלב הזה נקבעת למעשה הזכות לבחור את הערכאה.
בת זוגי מסרבת להתגרש ומסרבת גם לשלום בית, ודורשת מזונות. האם היא זכאית להם?
לא בהכרח, והתשובה תלויה בסיבות של הסירוב. בין בני זוג יהודים חל על מזונות אישה הדין העברי, גם בבית המשפט לענייני משפחה, ולפיו אישה שמסרבת לחיות עם בעלה בלי סיבה מוצדקת עלולה לאבד את זכותה למזונות, אבל הנטל שמוטל עליה להסביר מדוע עזבה קל יחסית, וכאשר יש לה סיבה מוצדקת, למשל אלימות, היא שומרת על זכותה. כאשר בית הדין הרבני קבע שעל בני הזוג להתגרש והאישה מסרבת, חובת המזונות נפסקת, ואישה שמסכלת את פירוק הנישואין בחוסר תום לב עלולה לאבד את זכותה למזונות. גם כאשר היא זכאית למזונות, הכנסותיה מעבודה ומנכסים מקוזזות מהסכום, וכאשר הן מספיקות לצרכיה הבעל עשוי להיות פטור מתשלום.
חלוקת רכוש
תמכתי בבן זוגי בזמן שלמד רפואה, ונשאתי בעיקר הטיפול בילדים ובבית. היום הוא רופא מצליח. האם אני זכאית לחלק מהקריירה שלו?
ייתכן שכן, אבל לא בדרך של חלוקה של מחצית מהמוניטין שלו כאילו היה נכס רגיל. בית המשפט העליון הכיר בכך שכושר השתכרות ומוניטין מקצועי שנבנו במהלך הנישואין, המכונים "נכסי קריירה", הם פרי של מאמץ משותף, משום שבן זוג אחד ויתר על התקדמותו כדי שהשני יוכל לפתח את הקריירה לטובת המשפחה. מאז תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון משנת 2008, הגישה הרווחת בפסיקה היא שנכסי קריירה אינם מחולקים כנכס נפרד, אלא משמשים שיקול לחלוקה לא שווה של שאר הנכסים לפי סעיף 8(2) לחוק. בפסיקה הובהר שהצורך בכך עולה בעיקר כאשר נוצר פער ממשי וברור ביכולת ההשתכרות של בני הזוג, שנובע מכך שאחד מהם התמקד בבית ובילדים, וזה בדיוק המצב שבו כדאי לבחון את העניין לעומק.
בן זוגי בגד בי שוב ושוב לאורך שנות הנישואין. האם בגלל זה מגיע לי יותר ממחצית מהרכוש?
לא. בית המשפט העליון קבע פעם אחר פעם שבגידה, גם ממושכת ומוסתרת, אינה מצדיקה כשלעצמה חלוקה לא שווה של הרכוש, משום שאין להעניש בן זוג באמצעות חלוקת הרכוש על חלקו בפירוק הקשר. סעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר לסטות מחלוקה שווה בנסיבות מיוחדות, והוא מופעל במשורה: למשל במקרים של אלימות קשה כאשר מערכת יחסים מקבילה השפיעה על הכלכלה המשפחתית, למשל בהברחת נכסים, או כאשר יש פער גדול בכושר ההשתכרות. כדאי לדעת גם שאפשר לבקש לחלק את הרכוש עוד לפני הגירושין, מכוח סעיף 5א לחוק, למשל כאשר חלפה שנה מפתיחת הליך גירושין או כאשר בני הזוג חיים בנפרד תשעה חודשים מתוך שנה.
בת זוגי עובדת מדינה וצברה זכויות פנסיוניות משמעותיות. החלטנו להיפרד ולחלק את הזכויות בהסכמה. איך עושים את זה?
אפשר להסדיר את החלוקה בהסכם גירושין, גם כזה שנחתם בגישור, בתנאי שההסכם מקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. מאז החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו משנת 2014, שחל גם על פנסיה תקציבית של עובדי מדינה, הגוף שמשלם את הפנסיה מעביר את חלקו של בן הזוג לשעבר ישירות אליו, אחרי שפסק הדין נרשם אצלו, כך שבן הזוג אינו תלוי בשיתוף הפעולה של מי שצבר את הזכויות. כדי שניתן יהיה לרשום את ההסכם, עליו לפרט את התקופה המשותפת, שמסתיימת לכל המאוחר במועד הפירוד, ואת השיעור שיועבר מהקצבה, שאינו עולה על מחצית מהחלק שנצבר בתקופה המשותפת, ואת הנתונים האלה מחשב בדרך כלל אקטואר. במקרים מסוימים החוק מקנה לבן הזוג לשעבר גם זכות לחלק מקצבת השאירים, ולכן כדאי להתייחס גם לכך בהסכם.
ידועים בציבור
אני ובן זוגי חיים יחד כמה שנים בלי כוונה להתחתן. מה הזכויות והחובות שלנו זה כלפי זה?
המעמד של ידועים בציבור נקבע לפי המצב בפועל, ובתי המשפט מכירים בו כאשר מתקיימים שני תנאים יחד: חיי משפחה, כלומר קשר זוגי של קשירת גורל, וניהול משק בית משותף. חוק יחסי ממון אינו חל על ידועים בציבור, אבל על רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים עשויה לחול חזקת השיתוף שנקבעה בפסיקה, כל עוד בני הזוג לא שמרו על הפרדה רכושית, ועל מי שטוען לשיתוף מוטל נטל הוכחה כבד יותר מאשר בין בני זוג נשואים. לפי סעיף 55 לחוק הירושה, כאשר אחד מבני הזוג נפטר ואיש מהם לא היה נשוי לאחר, בן הזוג שנשאר בחיים יורש כאילו היו נשואים, אלא אם נקבע אחרת בצוואה. לצד הזכויות יש גם חובות, ובפסיקה נקבע שבנסיבות מסוימות אפשר לחייב בן זוג במזונות ילדיו של בן זוגו, כאשר התנהגותו הציגה נטילת אחריות הורית שעליה הסתמכו.
בן זוגי גר איתי בדירה שרשומה על שמי, ואני רוצה שהיא תעבור בעתיד לבני. האם בן זוגי יכול לתבוע זכויות בדירה?
זה תלוי במה שקרה במהלך הקשר, ויש צעדים פשוטים שמצמצמים את הסיכון. כאשר הדירה נרכשה לפני הקשר, בן זוג שטוען לזכות בה צריך להוכיח כוונת שיתוף מוגדרת ו"דבר מה נוסף" מעבר למגורים משותפים, למשל השקעה כספית בשיפוץ, תשלום משותף של המשכנתא או הבטחה מפורשת, ושמירה על הפרדה רכושית וחשבונות נפרדים מחלישה טענה כזו. הכלי הברור ביותר הוא הסכם ממון, או הסכם חיים משותפים, שקובע מפורשות שהדירה נשארת שלך בלבד. לצדו נדרשת צוואה, משום שבלי צוואה סעיף 55 לחוק הירושה עשוי להקנות לבן הזוג חלק בירושה כאילו הייתם נשואים, וצוואה שמורישה את הדירה לבנך קובעת אחרת.
אם השאלה שלכם לא מופיעה כאן, או שאתם רוצים לבחון איך התשובה מתאימה למצב שלכם, אפשר לקבוע פגישת ייעוץ במשרד.
