רבות מהנשים שמגיעות אליי בתחילת פרידה שואלות קודם כול ממה יחיו בחודשים הקרובים, משום שלא פעם הן תלויות בהכנסה של בן הזוג, והפירוד מעמיד את הפרנסה שלהן בסימן שאלה. במאמר הזה אסביר מה הם מזונות אישה, מתי אפשר לתבוע אותם, איך נקבע הסכום ומה ההבדל בין תביעה בבית הדין הרבני לתביעה בבית המשפט לענייני משפחה.
בקצרה: מזונות אישה הם החובה של הבעל לפרנס את אשתו כל עוד הם נשואים, ולפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) הם נקבעים לפי הדין האישי, שבין בני זוג יהודים הוא הדין העברי, עד למתן הגט. אפשר לתבוע אותם גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני, שתי הערכאות פוסקות לפי אותו דין, וההבדל ביניהן נמצא בעיקר בדרך שבה נקבעת הסמכות ובמשקל שכל אחת מהן נותנת לתום הלב ולשאלת הגט.
מה הם מזונות אישה ועל פי איזה דין הם נקבעים?
מזונות אישה הם התשלום שהבעל חייב בו כדי לכסות את צרכי המחיה של אשתו במשך הנישואין, והם נקבעים לפי הדין האישי של בני הזוג. סעיף 2 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע שאדם חייב במזונות בן זוגו לפי הדין האישי שחל עליו, ולכן בין בני זוג יהודים חל הדין העברי, שמטיל את החובה על הבעל כלפי אשתו. המזונות כוללים את מה שדרוש לאישה למחייתה, כמו מזון, ביגוד, מגורים והוצאות האחזקה שלהם וטיפול רפואי, והם אינם מוגבלים לצרכים הכרחיים בלבד, משום שלפי הכלל המכונה "עולה עמו ואינה יורדת עמו" האישה זכאית לרמת החיים שאליה הורגלה במהלך הנישואין. החובה קיימת כל עוד בני הזוג נשואים, והיא פוקעת עם הגירושין או עם מות אחד מהם. על מי שלא חל עליו דין אישי חלים הכללים שבחוק עצמו, ובין בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים חובת המזונות חלה על שניהם באופן שווה.
מתי אפשר לתבוע מזונות אישה?
הזכות לתבוע מזונות אישה קיימת רק כל עוד בני הזוג נשואים, וברגע שניתן הגט היא פוקעת, כך שאחרי הגט אין עוד זכות לתבוע מזונות אישה. משום כך מי שזקוקה למזונות צריכה להגיש את התביעה במהלך הנישואין, ולא לדחות אותה לשלב שאחרי הגירושין.
במהלך הנישואין אפשר לתבוע מזונות גם כאשר בני הזוג עדיין גרים תחת אותו קורת גג, והשאלה המרכזית היא מה הוביל לפירוד, אם הוא כבר קרה. כאשר בני הזוג גרים יחד, בית המשפט מתחשב בתשלומים שהבעל ממילא משלם ישירות עבור הבית. כאשר הם חיים בנפרד, האישה זכאית למזונות אם הפירוד לא נגרם באשמתה, למשל כאשר הבעל עזב את הבית, וגם כאשר היא עזבה היא שומרת על זכותה אם היה לה טעם מוצדק לכך. הפסיקה קבעה שהנטל שמוטל על אישה להסביר את עזיבתה קל מאוד, "משקל נוצה" כלשונה, ולכן ברוב המקרים עזיבת הבית כשלעצמה אינה שוללת את המזונות.
מבחינה מעשית, מאז החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה משנת 2014, לפני שמגישים תביעת מזונות מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ובמהלך תקופת עיכוב ההליכים שאחריה בני הזוג נפגשים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. גם בתקופה הזו אפשר לבקש מזונות זמניים כסעד דחוף, משום שמזונות זמניים נועדו לאפשר לאישה להתקיים עד שתתקבל הכרעה סופית, והם נקבעים על סמך תמונה ראשונית ויכולים להשתנות בפסק הדין. המזונות נפסקים בדרך כלל מיום הגשת התביעה, ותביעה שהוגשה בתום תקופת העיכוב נחשבת כאילו הוגשה במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. לעומת זאת, אישה שממתינה זמן רב לפני שהיא תובעת עלולה לאבד את מזונות העבר, משום שבית המשפט רשאי לדחות תביעה למזונות שהוגשה יותר משנה אחרי התקופה שבעדה הם נתבעים.
האם אישה שעובדת זכאית למזונות?
כן, אבל ההכנסה שלה מעבודה נלקחת בחשבון, ולעיתים היא מביאה לכך שהבעל פטור מתשלום. לפי הכלל בדין העברי שמכונה "מעשה ידיה תחת מזונותיה", הבעל חייב לפרנס את אשתו, וכנגד החובה הזו הוא זכאי להכנסותיה מעבודה, ולכן כאשר האישה עובדת השכר שלה מקוזז מהמזונות. כאשר השכר מספיק לצרכיה ברמת החיים שאליה הורגלה, הבעל פטור לגמרי, וכאשר הוא אינו מספיק, הבעל חייב להשלים את ההפרש. לאישה עומדת גם האפשרות לומר "איני ניזונית ואיני עושה", כלומר לוותר על המזונות ולשמור את הכנסותיה לעצמה, אבל הבחירה הזו שלה בלבד, והבעל אינו יכול לכפות אותה עליה כדי להיפטר מחובתו.
הבעל גם אינו רשאי לדרוש מאשתו לצאת לעבוד כדי לפטור את עצמו מהמזונות, גם כאשר היא עבדה בעבר והפסיקה. עם זאת, כאשר בני הזוג נפרדו, בתי המשפט לענייני משפחה נוטים להתחשב גם בכושר ההשתכרות של האישה ולא רק בהכנסתה בפועל, אבל כאשר היא לא עבדה שנים רבות הם אינם שוללים את המזונות מיד, ולעיתים קובעים תקופת התארגנות שמאפשרת לה לחזור לשוק העבודה. משום כך השאלה כמה מזונות מגיעים לאישה שעובדת, או שיכולה לעבוד, נבחנת לפי הנתונים של כל משפחה.
איך נקבע סכום המזונות ומתי הזכות פוקעת?
סכום המזונות נקבע לפי הצרכים של האישה ברמת החיים שאליה הורגלה ולפי יכולתו של הבעל, וממנו מנכים את ההכנסות של האישה עצמה. מעבר לשכר העבודה, שעליו חל הכלל של מעשה ידיה, סעיף 2א לחוק מאפשר לבית המשפט להתחשב גם בהכנסותיה מנכסים, כמו דמי שכירות, ומכל מקור אחר, ולכן תמונת המצב הכלכלי המלא של שני בני הזוג היא שקובעת את הסכום.
הזכות למזונות עלולה לפקוע עוד לפני הגירושין במספר מצבים שהדין העברי מכיר בהם. אישה שמסרבת לחיי נישואין בלי סיבה מוצדקת עלולה להיות מוכרזת "מורדת", והכרזה כזו, שנתונה לבית הדין הרבני, שוללת את המזונות. כך גם כאשר מוכח שהאישה ניהלה קשר עם גבר אחר, וכאשר בית הדין הרבני קבע שעליה לקבל גט והיא מסרבת. בנוסף, תביעת מזונות כפופה לחובת תום הלב, ובית המשפט רשאי לדחות בקשה להגדלת מזונות או אף לפטור את הבעל כאשר הוא משתכנע שהאישה מעכבת את הגירושין בחוסר תום לב. במקרים שבהם הפירוד נמשך זמן רב בלי אשמה שלה, לעומת זאת, אין לשלול את מזונותיה באופן אוטומטי רק משום שהנישואין הגיעו לסיומם.
מה ההבדל בין תביעת מזונות בבית הדין הרבני לתביעה בבית המשפט לענייני משפחה?
שתי הערכאות פוסקות מזונות אישה לפי הדין העברי, וההבדלים ביניהן נמצאים בדרך שבה כל אחת מהן מקבלת את הסמכות ובשיקולים שהן משלבות לצד הדין. כאשר האישה מגישה תביעת מזונות שאינה קשורה לתביעת גירושין, הבחירה בין הערכאות נתונה לה, והבעל אינו יכול לשלול אותה. מנגד, בעל שמגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני יכול ל"כרוך" בה את נושא המזונות, כלומר לצרף אותו לתביעת הגירושין, ואז הסמכות עוברת לבית הדין הרבני, בתנאי שתביעת הגירושין כנה והכריכה נעשתה כדין ובכנות. מאז החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מי שמגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך זוכה בזכות לבחור את הערכאה בתום תקופת עיכוב ההליכים, ולכן העתיוי של הצעד הראשון משפיע ישירות על השאלה היכן יידונו המזונות.
ההבדל המהותי נוגע לקשר בין המזונות לבין שאלת הגט. בית המשפט לענייני משפחה משלב בפסיקתו עקרונות אזרחיים של תום לב והגינות, ולכן כאשר הוא משתכנע שהנישואין הסתיימו בפועל והגט משמש כאמצעי לחץ במאבק על הרכוש, הוא עשוי להגביל את תקופת המזונות גם לפני שניתן גט. עם זאת, בית המשפט אינו מוסמך לשלול מזונות בטענה שהאישה מסרבת לגט בלי שבית הדין הרבני קבע זאת, משום שההכרעה בעניין הגירושין עצמם נתונה לבית הדין. בית הדין הרבני, מצידו, דן במזונות לצד שאלת שלום הבית והגט, והוא מוסמך לתת לאישה זכות ל"מדור ספציפי", כלומר להמשיך לגור בדירת המגורים כל עוד הנישואין קיימים, זכות שעשויה למנוע את מכירת הדירה במהלך ההליך. משום כך הבחירה בין הערכאות תלויה במכלול התמונה, ובמיוחד בשאלה אם מי מבני הזוג מבקש להתגרש ומה מצב דירת המגורים.
שאלות נפוצות
האם אפשר לתבוע מזונות אישה כשבני הזוג עדיין גרים יחד?
כן. בית המשפט יכול לפסוק מזונות גם כאשר בני הזוג חיים תחת אותו קורת גג, ואז הוא מפחית מהסכום את מה שהבעל משלם ישירות עבור הבית.
האם אישה שעובדת זכאית למזונות?
כן, אבל הכנסתה מעבודה מקוזזת מהמזונות, וכאשר היא מספיקה לצרכיה ברמת החיים שאליה הורגלה, הבעל עשוי להיות פטור מתשלום.
האם מזונות אישה ממשיכים אחרי הגירושין?
לא. לפי הדין העברי הזכות פוקעת עם הגט, ולכן אחרי הגט אין עוד זכות לתבוע מזונות אישה.
האם בעל יכול לתבוע מזונות מאשתו?
לפי הדין העברי לא, משום שחובת המזונות מוטלת על הבעל בלבד, אבל בין בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים החובה חלה על שניהם באופן שווה.
ממתי משלמים את המזונות?
בדרך כלל מיום הגשת התביעה, וכאשר התביעה הוגשה בתום תקופת עיכוב ההליכים, מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ולכן לא כדאי להמתין זמן רב לפני שפונים.
מה זה אומר לאישה שנמצאת בתחילת פרידה
השאלה ממה אחיה בחודשים הקרובים מקבלת תשובה חלקית בדיני מזונות האישה, משום שכל עוד הנישואין קיימים הבעל חייב לשמור על רמת החיים שלה, בניכוי הכנסותיה שלה, והזכות הזו נשמרת גם כאשר היא עזבה את הבית מסיבה מוצדקת. השאלה כמה זמן הזכות תימשך ובאיזו ערכאה היא תידון תלויה בהתנהלות של שני בני הזוג בשלבים הראשונים, ובמיוחד בהחלטה מי מגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך ובמידה שבה שניהם פועלים בתום לב בעניין הגט.
אם את שוקלת הגשת תביעת מזונות או עומדת מול תביעה כזו, אפשר לקבוע פגישת ייעוץ במשרד כדי לבחון את המצב הספציפי לפני הצעד הראשון.
